{
 "id": "art_msx11bat_p804z5axttu6",
 "type": "story",
 "version": "1.0",
 "canonical": "https://maariv-news.desk-ai.vip/a/art_msx11bat_p804z5axttu6",
 "alternates": {
  "html": "https://maariv-news.desk-ai.vip/a/art_msx11bat_p804z5axttu6",
  "markdown": "https://maariv-news.desk-ai.vip/a/art_msx11bat_p804z5axttu6.md"
 },
 "headline": "הולנד: שקט מדומה בצל חומות אבטחה ואנטישמיות ממוסדת",
 "subheadline": "דוח CIDI לשנת 2025 חושף 281 תקריות אנטישמיות בהולנד. הקהילה מתמודדת עם אבטחה צבאית צמודה ועייפות דיווח.",
 "byline": {
  "name": "אבי כהן",
  "desk": "חוץ"
 },
 "publisher": "מעריב",
 "language": "he",
 "published_at": "2026-08-17T09:24:03.366Z",
 "updated_at": "2026-08-17T09:25:52.395Z",
 "section": "חוץ",
 "urgency": "רגיל",
 "entities": [
  "הולנד",
  "ג'וש ארונסון",
  "מעריב",
  "מורן זליקוביץ'",
  "אמסטרדם",
  "CIDI",
  "רובן ויס",
  "איראן",
  "קרולין ואן דר פלאס",
  "BBB"
 ],
 "hero": null,
 "fact_check": {
  "score": 84,
  "verified_claims": 15,
  "archive_claims": 0,
  "reviewer": "מערך בדיקת-העובדות של מעריב"
 },
 "word_count": 278,
 "content_elements": [
  {
   "type": "paragraph",
   "text": "יהודי הולנד והקהילה הישראלית במדינה מתמודדים בשנת 2025 עם מציאות ביטחונית וחברתית מורכבת, הנעה בין שקט יחסי בערים הקטנות לבין תחושת חנק מתגברת במרחב הציבורי ועלייה מתמשכת באירועים אנטישמיים."
  },
  {
   "type": "paragraph",
   "text": "במסגרת פרויקט חדש של \"מעריב\" לבחינת מצב הקהילה, עולה כי החיים בערים הצפוניות לאמסטרדם מתנהלים ברוגע יחסי. מורן זליקוביץ', יועצת רילוקיישן ומנהלת קבוצת הפייסבוק הגדולה לישראלים בהולנד, מסרה כי התושבים באזורים אלה אינם נגררים להפגנות הסוערות של הערים הגדולות, אך ציינה כי האנטישמיות מתבטאת בהתנכלויות, קריאות לחרם ושלטים מאיימים נגד אמנים ישראלים במצעד הגאווה. מנתוני דוח מוניטור התקריות של ארגון CIDI לשנת 2025 עולה כי נרשמו 281 תקריות אנטישמיות בהולנד. מדובר בירידה לעומת 421 תקריות ב-2024 ו-379 תקריות ב-2023, אך ההיקף נותר גבוה מבנית בהשוואה לעשור שקדם למלחמה. בארגון הדגישו כי קיימת \"עייפות דיווח\" והנתונים חלקיים בלבד."
  },
  {
   "type": "paragraph",
   "text": "העיתונאי והמנהיג היהודי באמסטרדם, רובן ויס, מסר כי האנטישמיות המודרנית היא גישה בינלאומית המושפעת מעוינות דתית ותרבותית עתיקה, לצד תוקפנות המונעת משנאת ישראל. ויס הגדיר את האנטישמיות הממוסדת, כמו חרמות, כסכנה מרכזית והוסיף כי מתקפות רבות מתוזמרות על ידי איראן ושלוחיה. לצד זאת, ציין ויס לטובה את מנהיגת מפלגת ה-BBB, קרולין ואן דר פלאס, שהפכה לתומכת בולטת בקהילה היהודית ובישראל מתוך זיכרון לקחי השואה."
  },
  {
   "type": "paragraph",
   "text": "בשטח, התחושות קשות. ישיקה, בת 58 שנולדה בהולנד, שיתפה: \"אני בטוחה יותר ויותר בלהסתיר שאני יהודייה\". יו\"ר הקהילה היהודית ברוטרדם, כריס דן הודט, מסר כי מוסדות יהודיים נדרשים כיום לדלתות חסינות פיצוץ ואבטחה צבאית ומשטרתית צמודה. דן הודט הצביע על הפרעה לטקסי זיכרון והצתת בית כנסת באפריל כעדות לעליית מדרגה בעוינות."
  },
  {
   "type": "paragraph",
   "text": "ברקע הדברים, במעריב פורסם ב-4 באוגוסט 2026 כי הולנד אימצה חוק חדש המחמיר את החרם על סחורות ישראליות מההתנחלויות, ומחיל אותו גם על מוצרים מרמת הגולן החוק ההולנדי מחיל את החרם גם על מוצרים מרמת הגולן.",
   "links": [
    {
     "text": "החוק ההולנדי מחיל את החרם גם על מוצרים מרמת הגולן",
     "url": "https://www.maariv.co.il/news/world/article-1355080",
     "title": "החיפושים אחרי הנעדרות באירופה נמשכים: \\\"הרבה אנטישמיות בעולם\\\" | חדשות מעריב"
    }
   ]
  },
  {
   "type": "signature",
   "text": "א.כ."
  }
 ]
}